נירו שרון בוחר את המלונות, את הכבישים, את המסעדות.

פיור אדרנלין התחיל איפה שרוב חברות הטיולים היוקרתיים נגמרות. רובן מתחילות בעלון שיווקי. אנחנו התחלנו עם שאלה ששאלתי את עצמי ב-2018 — "מה הייתי רוצה מטיול נהיגה באירופה שאני לא יכול לקנות עכשיו?" — וההבנה שהתשובה לא היתה תכונה בעמוד של מתחרה.

התשובה היתה על המארגן. לא הרכבים, לא המלונות, לא המסלולים — אלה קיימים בכל מקום. התשובה היתה: מישהו שנהג בכביש, אכל במסעדה, ישן במלון, בעונה הזאת, ובעונה לפניה, ובזו שלפניה. מישהו שעונה לטלפון כשהשף ב-Castel Fragsburg רוצה לדעת כמה אנשים מעדיפים את הכבש. מישהו שיודע שהשטלביו ריק ב-6 בבוקר ביום שלישי השני של ספטמבר כי תחרות האופניים עוברת שבוע אחר.

זה המוצר. הרכבים הם לב המוצר. המלונות הם השדרה. אבל הערך — הסיבה שאתה מוציא €25,000 איתנו במקום €5,000 על השכרה עצמית — הוא המארגן.

למה אני עושה את זה בעצמי

שואלים אותי הרבה, במיוחד ככל שצמחנו. התשובה הכנה היא שניהול המסעות האלה זה החלק של העבודה שאני אוהב. הבוקר לפני נהיגה בשטלביו. השיחה בארוחת הערב ביום חמישי כשאורח סוף-סוף נרגע. הביטוי על פני אדם כשהוא מבין, בפעם הראשונה, למה פורשה 911 GT3 היא רכב טרנסצנדנטי במקום סתם רכב מהיר. אני לא אעביר את אלה למנהל סיורים שלמד את המסלול מקלסר.

האילוץ הכלכלי הוא שזה אומר שאנחנו מוציאים פחות יציאות ממה שחברת מסעות שמזמינה שני טיולים בשבוע. ה-trade-off בסדר. אני מעדיף 12 שבועות של מסעות מושלמים בשנה מאשר 40 שבועות של מסעות סבירים.

מה אני מנסה לבנות

פיור אדרנלין יושב בתוך רעיון רחב יותר — DRV.club — שהוא הרשת והפלטפורמה לנהגים רציניים גלובלית. פיור אדרנלין זה הדבר הכי מרוכז, הכי מאורגן שאנחנו מציעים: שבוע איתי, פורשה, ועוד עשרה נהגים שמעדיפים לבלות שבוע על השטלביו מאשר בכל מקום אחר.

אם זה נשמע לך — שלח/י לי מייל. אני קורא כל דבר שמגיע. הדרך הקצרה ביותר מתיבת המייל שלך לפורשה על השטלביו היא פסקה שמספרת לי מה חשבת עליו.

— נירו